בבית הספר נעשית מזה מספר שנים עבודה שמטרתה תקשוב של תהליכי למידה והתאמתם למציאות המתבקשת של למידה במאה ה-21. בשנת הלימודים תש"פ (2020) היינו עדים לקריטיות של קיום תהליכי למידה אלו עת מערכת החינוך כולה, ובית הספר בתוכה, עברה ללמידה (מאולצת) מרחוק – למידה שחייבה ניצול מקסימלי של משאבי הרשת תוך התאמה של כלל תכני הלימוד ותכניות הלימודים למציאות החדשה שנכפתה עלינו. כורח זה היווה זרז עבור מערכת החינוך כולה לקדם ולהשלים תהליכים אלו.

שלושת התחומים העיקריים של תהליכים אלו הינם:

1. ניהול ידע – ניהול כלל פרטי המידע בתחומי הדעת השונים בסביבה משותפת המאפשרת שימור מידע, עריכה ועדכון שלו והפצה שלו בצורה ממוקדת לפי אוכלוסיות.
2. מערכי שיעור מתוקשבים – המותאמים ללמידה מרחוק – ברור שצילום שיעור בכיתה לא מאפשר למידה איכותית לעומת מערך שיעור המשלב מצגת, סרטונים, הדגמות, למידה עצמית, עבודת חקר, כיתה הפוכה וכדומה. מערך שיעור מתוקשב צריך להתחשב הן בתוכן והן בתווך (מדיום) שבו הוא מועבר כך שיוכל למקסם את הלמידה. בהקשר הזה חשוב להוסיף שלראייתנו, למידה מרחוק יכולה להיות איכותית מאוד ולהחליף, בצורה מסוימת, למידה פרונטאלית "מסורתית" גם בעתות שגרה.
3. קיום תהליכי הערכה מקוונים – בעת למידה מרחוק, לרוב לא ניתן לקיים הערכה "מסורתית" בצורת מבחן בכיתה. מורים רבים נרתעים מהערכה מרחוק מכיוון שהם מרגישים שהערכה כזו פוגעת במהימנות ובתוקף של הבחינה. קושי זה מביא אתו הזדמנות לעדכן תהליכי הערכה, להרחיב תהליכי חקר ולמידה עצמית על חשבון תהליכי שינון ו"הפקדת ידע", יצירת או"ש (ארגון ושיטות, כאמור) התומך בהבחנות מרוחקת ונותן מענים יצירתיים להזדמנויות ההעתקה הנוצרות (כמו למשל באמצעות ניסוח מחדש של השאלות, בניית מבחנים חדשים או יצירת שיטות המצמצמות את הפגיעה בטוהר הבחינות).

רכז התקשוב: עומר דולב