עמוד הבית
אודות בית הספר
חזון בית הספר
תקנון בית הספר
מבנה ארגוני
לוח צלצולים
דבר המנהלת
ארגון הלמידה
מפת בית הספר
תקנון בית הספר
פדגוגיה
טפסים ונהלים
נוהל השאלת ספרים
נוהל שחרור תלמידים מבית הספר
טוהר הבחינות
טופס הנחות - תשלומי הורים
טופס ערעור על ציון הגשה/תעודה
איגרת להורים בנושא בטיחות ברכיבה באופנים חשמליים
שאלון מומעדות לכיתות מצטיינים
מרחב השכבה
שכבה י'
שכבה י"א
שכבה י"ב
מרחבי לימוד
צור קשר

כל הדפים

כתבו עלינו

לימודי מגדר בתיכון הראשונים


 

למה רק ארבעה בתי ספר מלמדים את מקצוע המגדר?

למרות התעוררות הדיון הציבורי בנושא, שיעורי המגדר אינם מוסדרים ותוכניות הלימודים נבנות בעיקר על ידי המורות. הן מסבירות מדוע הוא חשוב כל כך ומקוות שאחרות יצטרפו אליהן

 
 

בסמינר הקיבוצים נערך בחודש שעבר בפעם הראשונה טקס יוצא דופן שבו הוענקו תעודות הוקרה - "אות החלוצה" - לשבע המורות היחידות המלמדות מגדר כמקצוע מסודר בישראל. למרות ריבויההטרדות והפגיעות המיניות בבתי הספר, למרות שכל תלמידה שואלת את עצמה איך משפיע לבושהעל הדרך שבה היא נתפסת ונערים ונערות נדרשים לברר עם עצמם מהי בעצם הסכמה ולמרות התעוררות הדיון בנושא שוויון מגדרי והיחס לנשים בכלי התקשורת — כיום ניתן ללמוד מגדר רק בארבעה בתי ספר, שלושה מהם ממלכתיים ציבוריים ואחד בית ספר דמוקרטי ייחודי. מכיוון שהמקצוע לא מוסדר, המורות כותבות את תוכניות הלימודים בעצמן, לעתים בסיוע משרד החינוך.

אחת מיוזמות הענקת האות למורות למגדר היא ד"ר קציעה עלון, המלמדת בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב. לדבריה "לימודי מגדר הם אולי השינוי הדרמטי ביותר שאפשר לבצע היום במערכת החינוך. בני הנוער נמצאים בסיטואציה מאוד מורכבת של התבגרות מינית ומנטלית וחשופים לאמצעי התקשורת הרבה יותר מהמבוגרים כשהיו בגילם. זה שלב קריטי של גיבוש הזהות המינית והיחסים בין המינים. לפעמים קשה מאוד להוציא דברים שליליים שהתגבשו בגיל צעיר".

מתוך שאיפה למסד את המקצוע ולסייע למורות שרוצות ללמד אותו אך חסרות ידע מקצועי, ייפתח בשנה הבאה אשכול ללימודי מגדר במסגרת לימודי החינוך בסמינר הקיבוצים. עלון מקווה שההכשרה הזמינה תביא להגעת מורות נוספות לתחום. "זה תהליך ארוך", היא מסבירה. "האתגר הגדול יהיה לייצר נכונות מלמעלה, שיקבלו אותן כמו שמקבלים מורות לתנ"ך. עדיין תהיה להן תעודת הוראה בשני מקצועות מבוססים אז תהיה להן עבודה, המגדר הוא בונוס. הייתי רוצה שלתעודה יהיה מימוש, שהיא לא תישאר תלויה על הקיר. צריכות להיות השתלמויות למנהלים, אפשרות לפתוח בבתי הספר מגמה במדעי החברה שבה יש לימודי מגדר, שזה לא יהיה מקצוע רק לבנות. זה שינוי דרמטי, מהפך תודעתי לא פשוט".

אחד מבתי הספר בו מלמדים מגדר כמקצוע כבר תשע שנים הוא תיכון "הראשונים" בהרצליה, שבו עושות זאת שלוש מורות. אחת מהן, דפי קודיש וייכרט, מלמדת מגדר וספרות. המסלול מזכה בשתי יחידות לימוד מתוך חמש במדעי החברה, והתלמידים אינם נבחנים בבגרות אלא מגישים תיק עבודות בכמה תחומים, כמו מגדר וספרות או מגדר ומשפט. אף שלבנות רוב בין התלמידים, יש גם כמה בנים שבחרו ללמוד אותו.

קודיש וייכרט אומרת: "מוזר ועצוב שהמקצוע הזה לא קיים בעוד תיכונים ובעיניי זו כמעט טרגדיה חברתית, כי אם רוצים לשנות משהו זה חייב להתחיל מחינוך מגדרי בגיל הגן. מגדר זה שפה וכמו שלומדים את שפת האם שלנו או שפה זרה אז צריך גם את זה ללמוד, אחרת לא נבין אחד את השני". לדבריה, "בתיכון זה הולך ונהיה רלוונטי לעולם של התלמידות והתלמידים, שמתעסקים בזה כל יום. זה יכול לשנות להם את העולם. דוגמה אחת היא תלמידות שלנו שקמו ועשו מרד במקום העבודה לפני כמה שנים כי גילו שהבנים מרוויחים יותר כסף מהן. הן ישנו את העולם בסופו של דבר, אין לי ספק".

בבית הספר השש־שנתי "גינצבורג האורן" ביבנה מלמדות מגדר שתי מורות - אורית מילר פוליאק ורינת אלמוג. מילר פוליאק מספרת שהחומר מרתק את התלמידים, המביאים לכיתה גם דוגמאות משלהם: "אנחנו מדברים על שוויון ואי־שוויון - בצבא, בתעסוקה, באקדמיה, בפוליטיקה - ולכל דבר כזה יש דוגמאות. במערכת הבחירות ואחריהן עסקנו הרבה בהיבטים הפוליטיים מזווית מגדרית. אחד הדברים שמאוד תופסים מקום הוא פרסומות סקסיסטיות. התלמידים כבר למדו להתבונן בהן בעיניים ביקורתיות וזה משהו שהם שואלים כל פעם, מה המחיר שאנחנו כחברה משלמים על הצגת נשים כאובייקט מיני".

אחד הנושאים הטעונים עבור התלמידים הוא פמיניזם. "הנושא הזה נלמד בי"ב, כי אנחנו מרגישות שהם זקוקים לבשלות", אומרת מילר פוליאק. "בהתחלה הם מגיעים מאוד טעונים ומאוד מתנגדים למלה פמיניזם. ההתנגדות של הבנות שונה, פחות מיליטנטית, אבל הן לא רוצות שיזהו אותן כפמיניסטיות. לאט לאט מתקדמים ואם ייכנסו לכיתה וישאלו מי פמיניסט, כנראה שכולם ירימו ידיים. איזה סוג פמיניזם זו כבר שאלה אחרת. מאוד קל להם להתחבר לפמיניזם הליברלי, אבל עם הרדיקאלי לוקח זמן. הם אומרים שהם לא מבינים פמיניסטיות רדיקאליות. הם כנראה לא פגשו כזו והתקשורת לא מציגה להם דמויות מאוזנות, הולכים על הפרובוקציה". לדבריה, "התלמידים מגיעים מבתים שבהם חלוקת התפקידים המגדרית היא מסורתית, אז הקונפליקט הראשון הוא בין מה שאני רואה וחווה בבית לתכנים שאני נחשף אליהם בבית הספר. לאט לאט הם מדברים על זה בארוחות שישי בבית ומשהו נכנס גם לשיח המשפחתי".

עו"ד דנה סבוראי, שהשתתפה בכתיבת תוכנית הלימודים בתיכון "הראשונים", הצטרפה לפני כשנתיים לצוות המורות של התוכנית ומלמדת את התחום "משפט ומגדר", העוסק בקשר בין סוגיות משפטיות ומגדר ובאפליה הממוסדת בתחום. בין היתר, נדרשים התלמידים לקרוא ולנתח פסקי דין. "מפתיע אותי לטובה לראות כמה להט יש בתלמידים מול דברים שנראים להם לא צודקים", היא מספרת. "למשל, אני מקרינה להם מה קורה בבתי הדין הרבניים, וקורה לי שתלמידות קמות ואומרות 'לא יכול להיות שזה קורה במדינה שלנו'. הלימוד משלב להט פנימי, וזה משהו שאני מנסה לטפח. אני חושבת שפמיניזם הוא חלק מתפיסה הומניסטית. אני אומרת לתלמידים שאם הם ייקחו דבר אחד מלימודי מגדר, זה לשים לב מתי החזק דורך על החלש — פעם זו תהיה אישה, פעם זה יהיה ערבי ופעם מזרחי". סבוראי מעידה כי גם לתלמידיה קשה להתחבר למונחים מעולם הפמיניזם הרדיקאלי: "חלק מהשיעור הוא ניתוח ביקורתי, וזה קצת זר לשיח בתיכון בישראל. ההבנה היא שאפשר לקרוא הוגות שיעוררו למחשבה גם אם לא מקבלים כל מה שכתוב שם".

המורה היחידה במערכת החינוך המלמדת מגדר לתלמידי יסודי וחטיבת ביניים היא אילאיל קופלר מבית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל אביב. לדבריה, "ביסודי אני מרגישה שקל ללמד מגדר, הדברים הרבה יותר ברורים לילדים. בגילאים צעירים ברור לבנות באופן אינטואיטיבי שהן בעצם באמצע שלב של ללמוד מה זה להיות בנות, ואז קל לפרק ולבחון את זה אתן".

בניסיון להתמודד עם ההטיה המגדרית במקצועות אחרים נולד בבית הספר שיעור חדש. "שמתי לב שיש בבית הספר הרבה בנות עם טראומה מחשבון", מסבירה קופלר. "פתחתי שיעור שנקרא תפירה מחושבת. הגיעו בנות שאוהבות לתפור ושונאות חשבון, אבל בשיעורים אנחנו בעצם מייצרות גופים תלת־מימדיים כמו חצאית פליסה או קלמר, ובשביל זה צריך לדעת לחשב. זה היה ניסוי. לא ידעתי מה יקרה, וזה הצליח". לדבריה, "השאלות בחשבון הן על מכוניות שנוסעות מכאן לכאן, תכנים שילדות לא רגילות להתעסק בהן, לעומת הבנים ששיחקו במכוניות. כשאת לוקחת דברים מהעולם שלהן, זה נהיה להן חשוב ובסוף הן יודעות גם חשבון. אני חושבת שצריך לעשות את זה בעוד מקצועות".

קודיש וייכרט מצביעה גם היא על הפער המגדרי המובנה במערכת: "דפדפנו עם התלמידים בספר היסטוריה של המאה ה–20, ומצאנו רק שניים־שלושה שמות של נשים. בספרי מתמטיקה תמיד הגברים הם אלה שנוהגים מחיפה לתל אביב והנשים הן אלה שמוציאות כסף על בגדים. אם באמת יכניסו מגדר למערכת החינוך יצטרכו לשנות את כולה, וזה יעשה מהפכה. יכול להיות שזה קצת מפחיד את המאובן הזה".

 

למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share

(27/09/17)
הרישום לבגרות מועד חורף מתבצע במזכירות הפדגוגית עד ל 30.10


ארכיון חדשות

טוען...
כל התמונות

הסרטונים שלנו
כל הסרטים

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר